יום הניתוח הגיע. הנכם נרגשים ומתוחים וזה טבעי לחלוטין. 

מרבית ניתוחי הקטרקט מתבצעים בהרדמה מקומית (הזלפת טיפות מאלחשות )  ולכן אין צורך להיות בצום. ניתן לאכול ארוחה קלה כמה שעות לפני הניתוח, וכמובן  לקחת את כל התרופות הקבועות שלכם (כולל תרופות לדילול הדם, אלא אם הרופא הורה לכם אחרת).

חשוב לזכור להביא איתכם:
1) טיפות שקניתם מראש שישמשו לטיפול לאחר הניתוח (בהתאם להוראות הרופא).
2) מסמכים : תעודת זהות והתחייבות במידת הצורך.
3) מלווה- רצוי לא להגיע לבד לניתוח.

הגעה עם מלווה, מתבקשת בניתוח מסוג זה, למרות שמדובר בניתוח די פשוט שמתבצע תחת הרדמה מקומית, שהרי מדובר בראייה (החוש העיקרי שלנו), וקיימים מקרים בהם אינכם רואים בעין שאינה מנותחת. הראייה לא חוזרת מידית לאחר הניתוח,  ולכן  כדאי שיהיה איתכם מלווה  שידאג להחזירכם הביתה  בשלום. מעבר לכך, לדעתי, ההרגשה שיש אדם הנמצא איתכם ודואג לכם, נעימה הרבה יותר.  אין צורך להגיע שעתיים לפני התור בתקווה שאולי יקבלו אתכם קודם. כל מה שתרוויחו מהגעה מוקדמת היא המתנה  ארוכה יותר. הזימונים בבתי החולים הממשלתיים והפרטים, לוקחים בחשבון שנדרש זמן להכנות לפני הניתוח ולכן, השעה הרשומה בהזמנה היא לא שעת הניתוח אלא שעת ההגעה. בהגיעכם, עליכם לגשת לדלפק הקבלה, להזדהות ולמסור למזכירות  את המסמכים שתדרשו. 

לאחר מכן תתבקשו לגשת לחדר הכנה לניתוח. תקבל אתכם אחות, שתשאל אתכם מספר שאלות כמו למשל: האם יש לכם רגישות לתרופות , איזו עין מיועדת לניתוח (ימין או שמאל)  ואיזה ניתוח הנכם אמורים לעבור. שאלות אלו נועדו על מנת לאמת את מה שרשום בתיק הרפואי שלכם ולמנוע טעויות. זהו הליך המתבצע לפני כל ניתוח. היו סובלניים וענו על השאלות.
האחות תיקח לכם סימנים: דופק, חום ולחץ דם. תקבלו חלוק, כובע וערדליים ותתבקשו להחליף את הבגדים. עם בגדים אלו הנכם נכנסים לחדר הניתוח. תפקידם, לשמור על סטריליות ולמנוע זיהומים. לאחר החלפת הבגדים, תתבקשו  להמתין בחדר ההמתנה לפני הכניסה לניתוח. 

חלק נוסף בהכנה לפני הניתוח הוא קבלת כדור הרגעה וטיפות להרחבת אישונים. תהליך הזלפת הטיפות הוא די דומה לזה שעברתם בבדיקה לפני הניתוח.  ההבדל  הוא שמדובר בכמות גדולה יותר של טיפות מסוגים שונים, שתקבלו  בכמה סבבים. גם הפעם יש להסתכל למעלה בזמן הזלפת הטיפות ולא לשפשף אחר כך. תחושת הצריבה חולפת תוך כמה שניות. 
הכנות וסידורים אלו לוקחים זמן, כך שיש לקחת בחשבון שיחלפו  בין ארבעים דקות לשעתיים מההגעה לדלפק המזכירות, עד תחילת הניתוח עצמו. 

מומלץ להגיע ביום זה ללא תכשיטים, שכן לפני הניתוח יש  להוריד  אותם.  בנוסף,  לא כדאי להתאפר באותו היום, שכן לפני הכניסה לניתוח יש להסיר  את האיפור . הפנים צריכות להיות ללא איפור או קרמים למיניהם.

מכשירי שמיעה –  אם הם בצד של העין המנותחת, תאלצו להסיר אותם. במקרה זה, דאגו לשאול את הרופא לפני הורדת מכשיר השמיעה, על מהלך הניתוח, וודאו שהרופא זוכר שהורדתם את מכשיר השמיעה.

לפעמים ההמתנה יכולה להתארך בעקבות הגעת  מקרים דחופים לניתוח. זכרו כי מדובר בבני אדם, ולא תמיד  ניתן לשמור על דיוק בלוח הזמנים. המלצתי החמה היא, להיות מוכנים מראש בתודעתכם, שיתכן וזמן ההמתנה יהיה ארוך משציפיתם, ובכך לנסות להרגיע את רמת הלחץ. יתרה מכך, מצבי לחץ ועצבנות יתר עשויים לפגוע בהצלחת הניתוח. צוות הרופאים והאחיות עושים ככל יכולתם, לדאוג לכם. 

הנכם מתבקשים להיכנס לחדר הניתוח. דאגו להתפנות לפני, ואם שכחתם או לא הספקתם, בקשו לעשות זאת לפני כניסתכם לניתוח (מטעמי נוחות שלכם). בחדר הניתוח יתקיים תשאול נוסף לגבי הצד של העין המנותחת וסימונה בעזרת טוש מעל הגבה, מספר תעודת הזהות שלכם, ורגישות לתרופות.  הכול נעשה במטרה למנוע, חלילה, טעויות.

עם כניסתכם לחדר הניתוח תתבקשו לפתוח את החלוק מאחורה, כדי שלא ילחץ על הצוואר בזמן השכיבה על הגב, ותקבלו כיסוי חמים ונעים, שהרי קר בחדר הניתוח. במידה וישנה אי נוחות בשכיבה על הגב, כמו בעיות גב או נשימה, זה הזמן לומר זאת, וידאגו שתשכבו בתנוחה שתהייה נוחה לכם. לא ניתן לעשות את הניתוח בישיבה. במידה וקיימות בעיות שלא מאפשרות כלל שכיבה על הגב, הניתוח יתבצע בהרדמה כללית , ולכן יש לציין זאת במהלך הבדיקה הטרום ניתוחית.

לאחר ששכבתם על הגב, תחוברו למכשירי הניטור הבודקים לחץ דם וא.ק.ג. מכשירים אלו אינם כואבים או מציקים, הדבר היחידי שתרגישו הוא, את הלחץ על הזרוע כאשר נמדד לחץ  הדם (דבר שהנכם מכירים ואינו חדש לכם).

 מתבצעת קשירה למיטה. נשמע נורא, אך זה נעשה על מנת שלא תיפלו במהלך הניתוח מהמיטה הצרה עליה אתם שוכבים. עושים זאת כשיגרה בכל סוגי הניתוחים. מעבירים רצועה מצד אחד של המיטה אל הצד השני, בגובה החזה. הקשירה אינה חזקה או לוחצת, כך שאין ממה לחשוש. מתבצע חיבור לחמצן (לאף או לאזור הסנטר) כדי שתוכלו לנשום רגיל במהלך הניתוח  כי הפנים מכוסות אף הן. 

מרגע זה הנכם צריכים להקשיב ולציית בקפדנות להוראות הרופא ולזכור, שזמן הניתוח אינו ארוך, ולפני שתרגישו- הוא כבר יסתיים.

יוזלפו  עוד טיפות (ואולי גם ג׳ל, בהתאם לשיקול דעתו של הרופא). מדובר הפעם בטיפות לחיטוי והרדמה. שוב, תיתכן צריבה, אולי קצת יותר מהפעמים הקודמות, אך גם היא חולפת כעבור מספר שניות. לאחר מכן הרופא מחטא את  העור עם תמיסת פולידין, המשמשת  לחיטוי פצעים.  רגישות ליוד בהזרקה, חומר הניגוד בבדיקת ה-CT, אינו מונע חיטוי חיצוני ביוד. בזמן  החיטוי בפולידין, תתבקשו לסגור את העיניים (לא חזק, אלא כאילו הנכם ישנים). בשלב הבא תכוסו בסדין סטרילי. באזור העין ,לסדין יש חלון שקוף ודביק שידבק לעור שמסביב לעין כדי למנוע מחיידקים לזהם את איזור הניתוח. תתבקשו להסתכל למעלה או למטה, בהתאם לסוג הסדין. גם בשלב הזה ועד לסוף הניתוח, יש לשמור על שרירי הגוף ובעיקר שרירי העפעפיים רפויים, ולא לנסות לסגור את העיניים. נתקלתי במקרים בהם מטופלים הרגישו חנק בעת הנחת הסדין. תופעה זו, הינה פסיכולוגית לחלוטין. לא בכדי, בחרתי לכתוב מאמר זה, שכן מאוד חשוב לי להקטין  את החשש ותופעות החרדה בקרב ציבור המנותחים. בל נשכח שהינכם מחוברים לחמצן ויכולים לנשום בצורה חופשית. ניתן לשתף את הרופא בהרגשה, ולפעמים הוא ירים קצת את החלק התחתון של הכיסוי (כמו אוהל) כדי שלא תרגישו אותו קרוב לפה, דבר המקל על התחושה.

לאחר השלמת הכיסוי יונח מכשיר שמפשק את העפעפיים. ברגעים הראשונים תרגישו לחץ קל על העפעפיים, חשוב לא להתנגד ולא לנסות לסגור את העיניים כדי שלא תגרמו לעצמכם כאבים מיותרים. חישבו כל הזמן על הרפיית הגוף, וזכרו  שאין דבר שאמור לכאוב במהלך הניתוח ושככל שתהיו רגועים ושלווים, הניתוח יסתיים מהר יותר ובאופן מוצלח יותר. הרופא נעזר במיקרוסקופ אותו ימקם מול העין. תתבקשו להסתכל אל האור שבמכשיר  מבלי לזוז עד סוף הניתוח ( כ-15 דקות). אם תרגישו שהאור מסנוור אתכם מאוד, אמרו זאת לרופא. ניתן להנמיך את עוצמת האור או לחילופין, להסתכל מעט למטה ולא ישירות אליו (כ 1-2 מ״מ מתחת לאור). יש להחזיק את שתי העיניים פקוחות למרות שהעין שאינה מנותחת מכוסה. 

עד כאן, אלו הם הדברים שאתם תתבקשו לעשות. מרגע זה מתחיל הניתוח. התמקדו בנקודה מסוימת  והיו רגועים. בדרך כלל הרופא מדבר אליכם ומרגיע אתכם לאורך הניתוח. במהלך הניתוח מוזלפים מים על העין, כמו כן תרגישו נגיעות על העור שמסביב לעין ויתכן שתראו אורות וצללים. כל אלו אינם כואבים או מפחידים. ישנם מקרים בודדים שמרגישים  לחץ בעין בשלבים מסוימים של הניתוח. 

לעיתים, קיים צורך להשתעל או להתעטש. חשוב להודיע לרופא על כך, כדי שיוכל לעצור את הניתוח עד שההתקף עובר. אין  לחכות עד הרגע שלא ניתן להתאפק. דעו כי קיימת אפשרות לעצור את הניתוח  כמעט בכל רגע. ניתן לדבר לכל אורך הניתוח  ולכן אל תחששו לדווח לרופא על  כאבים שדורשים תוספת של הרדמה, על צורך להשתעל וכדומה. רצוי מאוד לדבר מבלי לזוז (לא להרים יד או להזיז את הראש).

הניתוח הסתיים. הרופא מודיע על כך למטופל, מוציא את מפשק העפעפיים (עדיין יש לשמור על עין פקוחה) ומוריד מכם את הכיסוי. שלב  הסרת הכיסוי שמודבק לעור שמסביב לעין, הוא השלב שעשוי להיות הכי פחות נעים.  גם בשלב זה, יש לשמור על עין פקוחה. לאחר מכן, יזלפו לכם עוד כמה טיפות (שוב תתכן צריבה )  וינתקו אתכם ממכשירי הניטור. תקבלו עזרה במעבר משכיבה לישיבה ולעמידה. כדאי לשבת מספר שניות לפני שקמים ובמידה ויש סחרחורת בעת הקימה, מומלץ להסתכל למעלה ולנשום נשימות עמוקות. 

אתם יוצאים בהליכה מחדר הניתוח והולכים לחדר התעוררות (עם עזרה כמובן), שם מחכה לכם המלווה עמו הגעתם. הרופא מודיע שהניתוח עבר בהצלחה (כפי שקורה ברוב המוחלט של המקרים), והוא או האחות מסבירים על תהליך ההחלמה והטיפול לאחר הניתוח. לרוב, העין לא תכוסה בתחבושת. זכרו כי ייקח זמן עד שהראייה תשתפר. 

לאחר שתתאוששו, תוכלו להתלבש ולנסוע הביתה.